החופש הגדול בפתח וכבר יש תכונה רבתי לקראתו... התלמידים סופרים את הימים עד להגעתו בספירה המכונה "ספירת הגומר", תלמידי תיכון מצפים לישועתו עם התגברות הלחץ והמאמץ לקראת הבגרויות, ילדי הגנים נערכים לקראת מסיבות הסיום עם הגננות והמנגנות, וההורים... בין העבודה, למסיבות סיום, מתנות לגננות,וענייני היומיום השוטף עסוקים גם בלדאוג ל"סידור לחופש" לקטנים, בגיוס משאבי כסף, זמן ושירותי שמרטפות שונים והתארגנויות שונות לקראת החופש הקרב ובא....
בעולם שלנו ישנו יחס אמביוולנטי לתרבות הפנאי ולזמן חופשי. אנחנו כמהים אליו וחרדים מפניו בו בזמן. במציאות של עומס אינסופי, כשרק מתפנה לה שעה אחת של בועת אוויר, באחת מתנקזות אליה כל הפנטזיות וכל מה ש"צריך להספיק" והנה בן רגע הפכה אותה שעה של פנאי לשעה העמוסה בענייני ....חופש!
את היחס המורכב הזה אנחנו מעבירים לדור הצעיר.כל שעה פנויה שלו אנו צריכים "למלא" במשהו השייך לעולם המושגים של החופש שלנו , ובכלל ישנו הצורך הקיומי כמעט לאפסן את הדרדקים בצורות ובאמצעים שונים בכדי שימצו את ה...חופש!
העומס התמידי בו אנו נמצאים מכתיב לנו באופן קבוע התנהלות של סדרי עדיפויות שונים. בover" quota" של חיינו רעשי רקע מלווים אותנו. לצד טלפונים, פלאפונים, רעשי הטלוויזיה והילדים, הרעשים שבראשינו הם אולי המקשים ביותר: ה"דחוף" וה"חשוב" מתחרים ביניהם תדיר. ה"בא לי" המגיח מדי פעם. ה"לא חשוב" וה"לא דחוף" נדחקים הצידה, וה"די חשוב" מתאמץ לקדם את הרייטינג שלו . מדי פעם מצליח גם ה"צריך גם לדאוג לזה" האחראי להביא עצמו לידי ביטוי, בד"כ רק ברגע של חסד ואז פשוט נעלם....בחופש נוסף לרשימת מטלות חיינו גם.....ה"חופש"!
מהרגע שילדינו עצמאיים דיים ולא דורשים "סידור שמרטפות" העומס בחיינו מעביר אותם אוטומטית לרשימת העניינים שהם תחת הכותרת "יסתדרו בעצמם" או "יסתדרו מעצמם".
האמנם?
איך יראו אחד עשר שבועות של זמן פנוי לגמרי, ללא התחלה וסיום רשמיים, ללא הכוונה ותיחום פעילויות, משימות ומטלות. בין שינה לצפייה/בהייה בטלוויזיה או במחשב, בין מפגשי חברים בפייסבוק או במציאות לגיוון, בין הסתובבויות בקניונים ליציאות ארוכות לבילויים,
עבור צעירים שברוב שעותיהם, חייהם מוכתבים ביום יום, החופש הוא אתגר גדול שיש לצלוח אותו. ולא הזכרנו איך נראה "הבית" בו מתנחלים בני הנוער לחודשיים תמימים... מה שמתחיל בקול תרועה רמה, ממשיך בקול ענות נבובה.....
החופש יכול להיות הזדמנות בלתי רגילה לילדינו ללמוד דברים חדשים על עצמם וסביבתם, להביא לידי ביטוי כוחות אחרים מחיי היום יום. לנוח ממאמץ ומעמל הלימודים ולהתאמץ לפתח שרירי "חופש" מוזנחים.עבור אלו שהלימודים אינם הצד החזק , החופש יכול לשמש משב רוח רענן של צדדים אחרים באישיותם שיכולים להעצים אותם. עבור אותם ילדים שהעולם החברתי לא פשוט להם יכול החופש לשמש מרחב חדש ללימוד השפה החברתית. לילדינו הנמצאים בשלבי ה"חממה"(בית הספר) החופש יכול להיות הזדמנות ללמוד על החיים מחוץ לחממה, ועוד.אם רק נעצור לרגע, נחשוב ונתכנן...
ח"י דרכים להפוך את החופש למנוף לצמיחה:
חופש פורה משמעותי ונעים!