הירהורים על עצמאות

זה 63 שנה שמדינתנו חוגגת את עצמאותה, וזו הזדמנות טובה לבדוק מהי בעצם אותה עצמאות, האם היא קיימת בחיינו, האם אנחנו רוצים אותה בחיינו בכלל ומה משמעותה.

שמה של "עצמאות" הולך לפניה. מספרים שהיא בוגרת מאוד, יש בה כובד ראש של אחריות מהולה בדאגה,יודעת להסתדר (כמעט) לגמרי בעצמה, אינה זקוקה לאיש, ומסוגלת להתמודד עם כל אתגר שלא יבוא. לעיתים סובלת מתחושת בדידות ומדי פעם מגיעה למצבי עייפות ותשישות אך אינה יכולה להרשות לעצמה מנוחה ארוכה שכן כידוע רבות המשימות העומדות בפניה, שהרי כבר אמרנו: היא עצמאית!

הרבה רצונות חלומות ואתגרים עומדים לפתחה של אותה "עצמאות", והיא ניגשת לכל אחד מהם במלוא המרץ והיצירתיות. לעיתים נכנס בה דוק של רוח שטות ושובבות.  בדרך כלל היא אינה מניחה לעצמה להיעתר לו, קורה שהיא נעתרת לו מתוך שיקול הדעת, שכן לאחר שקלא וטריא  ובדיקה מקיפה, מגיעה למסקנה שאין כאן נזק ממשי ורבה התועלת על הנזק ואז לרגעים מגיע פורקן מתוק ושמח.

אך לעיתים קורה שאותה רוח שטות שובבות סוחפת אותה למחוזות הקלילות, החשק וקלות הראש עוד לפני שהספיקה לחכוך בדעתה אם כדאי או לא .אותה "חרות"  בת- דודתה וחברתה הטובה מאיצה בה שתיתן דרור לגחמותיה וחשקיה. או אז לאחר אותו מסע הרפתקני ניצבת "עצמאות" מול העובדות! אם יש לה מזל, הנזקים אם בכלל הם זניחים. אם לאו שוב מפשילה "עצמאות" שרוולים ומגייסת עצמה לעבודת שיקום ותיקון.

בקצה השני של הציר נמצאות האחיות "שיעבוד" ו"תלות" אחיות אלו הדבוקות זו לזו מחפשות תמיד במי עוד לדבוק ועל מי להישען, על מי להעמיס עוד "תיק" ואל מי להתבכיין. עבור "עצמאות" הן תמרורי אזהרה חמורים שאל לה להתקרב אליהן אפילו. לעיתים כדי להימנע מכל מגע איתן מאבדת לזמן מה "עצמאות" את חירות הבחירה והתנועה, שכן האיום בקרבה אליהן נראה בעיניה הגרוע מכל. אז הופכת "עצמאות" כבולה ומשועבדת לעצמה, מאבדת מחיוניותה ומעצמותה, שכן אינה יכולה כבר להחליט בעצמה על התנהלותה: עליה לשמור מרחק! באותם רגעים ממש קורה הבלתי יאמן: היא הופכת לשבויה ותלותית שכן היא תלויה בתזוזת "שיעבוד" ו"תלות" כדי לנוע באופן חופשי! "לא יאמן" היא ממלמלת לעצמה. "ואני חשבתי לתומי שאני עצמאית!"

אז מתקרבות האחיות" שיעבוד" ו"תלות" בהיסוס וכבוד ולוחשות לה: "אם תתני לנו מקום בתחומי ממשלתך, לרגעים, או אז תהיי עצמאית באמת.

או אז מתכנסת "עצמאות" לתוכה, ומחככת בינה לבין עצמה (כמובן).ולאחר עיון ודיון מעמיק ונרחב, נראה שכדי לאפשר "עצמאות" מרבית אולי הכנסת האחיות היא כמעט בגדר הכרחית, ועוד הטבות נלוות נראה שיש לעניין, אולי תוכל לאפשר לעצמה מנוחה מזמן לזמן. אולי תוכל לעיתים, כשלא קל להישען, להתייעץ ולפנות מרחב גם למזל....