ואיזו שיגרה יש לך? טיפים לשיגרה ברוכה

למילה שיגרה קונוטציות שונות ומגוונות.

יש  שעבורם השגרה היא מבורכת, כוח החיים, השמחה, החיות.

יש שעבורם השגרה היא נטל כבד, משא כבד המושך מטה.

יש הרואים בשגרה עניין אפרורי ומדכדך, נטול ריגושים מונוטוני ומעייף,

יש הרואים בשגרה את עמוד השדרה שבו נאחזים, עוגן.

יש הדבקים בשגרה ויש הנמלטים ממנה כל עוד רוחם בם.

איך נראית השגרה שלך? מהי השגרה עבורך?

באדם יש כוחות אמביוולנטיים הפועלים בתוכו. יש בו צורך בביטחון, בידיעה, בהכנה, בהיכרות המקדימה, בניסיון המצטבר, בשקט הנפשי של המוכר והידוע.

מאידך יש לאדם צורך בחופש במעוף, בשינוי, בחידוש והתחדשות, בריענון, בריגוש, בהתנסות, בראשוניות.

נדמה ששני כוחות אלו פועלים סימולטאנית ומקשים על האדם להגיע אל השקט והשלווה. בשגרה הוא חולם על החופש, ובחופש הוא מתמלא געגוע לשגרה הברוכה...

השאלה שעולה היא: מה יכול לייצר מציאות של שביעות רצון פשוטה ממה שזה עתה נוכח?

בדיקה ראשונית שעליה עלי להעז ולתת לעצמי דין וחשבון היא:

האם אני מרוצה מהשגרה שלי ומה החלק שלי ביצירת שגרת חיי?

אחד הדברים שאנו חוששים לקחת עליהם בעלות היא הבחירה, כי משמעותה לקחת אחריות.

לקחת אחריות על רווחים זה קל. קשה לקחת אחריות על מחירים.

"הרבה אבות להצלחה", אבל "הכישלון הוא יתום".

האם המשפט משקף את העניין? לא בדיוק...

ההונאה במשפט המצוטט היא האמונה שיש "הצלחה" ויש "כישלון" מה שנותן לנו תחושה של שתי מציאויות אפשרויות הצלחה או כישלון.

החיים שלנו מורכבים בהרבה ובעצם אפשר לומר שבכל מציאות בחיים יש גם וגם. רוב ההחלטות שעלינו לקבל, רוב ההתמודדויות שלנו בחיים מספקות לנו רווחים ומחירים. תמיד. גם לכישלון יש רווח, וגם להצלחה יש מחיר. כך שלכל בחירה שלנו יהיו רווחים ויהיו מחירים, השאלה אם שקלתי אותם ונתתי להם שימת לב?

נוח לנו לומר שהתגלגלנו לדברים, ש"נפלו" עלי דברים, ש"אני מוכרח". אך האם פני הדברים הם אכן כאלו? אם בחרתי במקצוע שיש בו גיוון, ושינוי אזי הדברים לא במקרה "נפלו". זו מציאות שבחרתי בה. אם כבר נמאס לי לחזור על פעולה מסוימת שוב ושוב, האם באמת זהו כורח המציאות?
אם השגרה שלי עמוסה או לחוצה מדי כנראה שיש לי עבודה על ניהול הזמן שלי או על הדחף שלי לבלוע את העולם כולו. אם השגרה שלי מונוטונית אני צריכה לקחת אחריות על הקושי שלי להעיז או הבחירה שלי בנוחות ובביטחון.

הכל עניין של נקודת התצפית שאני בוחר (כן בוחר) לעצמי. מציאות של הכרח או מציאות של בחירה.

אז בפעם הבאה שאתם תמהים אל השגרה שלכם אולי כדאי לנסח את השאלה מחדש:

באיזו שיגרה בחרתם, ואיך הייתם בוחרים היום שתראה?

על הפער שבין הבחירה למציאות בפעם הבאה.